עקרונות לכתיבת סיפור בצורה יעילה

מדי יום, אנחנו פוגשים באינספור דמויות, אינספור מקרים ורגעים אשר יכולים להיכתב ולהפוך לסיפור. אלו יכולים להיות מקרים ורגעים קטנים ואלו יכולים להיות מקרים גדולים עם אינספור פריטים ושיאים שונים. אלו יכולים להיות דמויות קטנות ושוליות שאיש לא מתייחס אליהן, ואלו יכולות להיות דמויות גדולות מהחיים. כל רגע וכל דבר יכול להיות סיפור.

בשביל להפוך את הרגעים ואת הדמויות לסיפורים, עלינו לדעת כיצד לעשות זאת. על פניו, כל אחד יכול לכתוב סיפור, בדיוק כמו שכל אחד יכול לדבר. זו הנחת היסוד במקרים רבים. אך זה לא תמיד כך, מאחר ולא כל אחד יודע איך לכתוב סיפור שיהיה מעניין, מושך, ויגרום לקורא להישאר איתו עד הסוף ולקרוא אותו.

כתיבת סיפור זו אומנות אשר לפעמים בא לידי ביטוי בסיפורים קצרים, לעיתים בספרי פרוזה ארוכים, אך יש גם מי שכותב סיפור מתוך כוונה להפוך אותה ליצירת אומנות אחרת, בין אם זה סרט, הצגה או כל דבר אחר. בכל מקרה, מה שעומד במרכז, בבסיס, זה הסיפור אותו מבקשים לספר ואותו כותבים באופן כזה או אחר.

לפני שנציג מספר עקרונות עבור כתיבת סיפור בצורה נכונה, חשוב להבהיר, כל אחד כותב בצורה שונה ולכל אחד יש מטרה אחרת בסיפור שהוא מבקש לספר. החוכמה היא לדעת לכתוב הכי טוב את עצמנו. כלומר, לא לנסות ולחקות אחרים, לא לנסות לכתוב כמו סופרים שאנחנו אוהבים, כי לעולם לא נצליח לכתוב יותר טוב מהם בדרך שהם כותבים. כמו שאף אחד לא יצליח לכתוב כמונו, יותר טוב מאיתנו.

עקרונות לכתיבה נכונה

עקרון ראשון, כך או כך, תאחזו בדברים אמיתיים. גם אם כותבים סיפור דמיוני, הוא צריך להיות מחובר בצורה מסוימת למציאות. הדברים צריכים להיות קשורים, אמיתיים. אפילו אם מדובר בסיפור בדיוני, הרי שהסיפור צריך להיות עם רעיון, גישה, למשהו אמיתי, מציאותי.

עקרון שני, הסיפור צריך להיות בעל רעיון, מוסר השכל, משמעות. צריכה להיות סיבה למה כתבתם אותו ולמה אנשים צריכים לקרוא אותו. זה לא מספיק רק לכתוב סיפור, צריך שיהיה בו משהו שאנשים יזהו איתו, משהו שבגללו אנשים ירצו לקרוא אותו.

עקרון שלישי, לפני שניגשים לכתוב, תכתבו לעצמכם בצד מה אתם מתכוונים לעשות, מי הן הדמויות, איך אתם מתכוונים להציג אותן. בדיוק כמו בניתוח ספרותי, רק הפוך. כך גם יהיה לכם קל יותר להבין לאן אתם חותרים ולהתקדם עם הסיפור שלב אחרי שלב.

עקרון רביעי, תקפידו על כך שהסיפור יהיה עקבי, קוהרנטי. כלומר, אם התחלתם סיפור בנקודה מסוימת, תדעו איפה התחלתם אותו, לאן התקדמתם, מה הכיוון. אחרת הוא לא יהיה אמין.

עקרון חמישי, אחרי שאתם מסיימים, תנו לאנשים לקרוא אותו ולהעיר לכם הערות, בין אם על הסגנון ובין אם על התוכן.