אודות לוח השנה העברי

תאריכי לוח השנה העברי הם התאריכים שעל פיהם העם היהודי קובע את חגיו ומועדיו ,שלושת הרגלים ,פסח ,שבועות, וסוכות. שהם מהתורה(מדאורייתא) וכן את המועדים שקבעו חכמים (מדרבנן) בימי בית שני ,חנוכה ,ופורים .ולהבדיל גם את ימי האבל השונים יום כיפור, תענית אסתר, ,עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, וצום גדליה,ימי העומר וביו המיצרים.

כמו כן את ימי השמחה והאבל של המשפחה היהודית הפרטית בר/ת מצווה, ולהבדיל תאריך פטירת קרוב משפחה.     

במדינת ישראל נקבעו תאריכים משמעותיים על פי הלוח העברי ,ה באייר יום העצמאות, יום ירושלים, יום השואה ,יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

למרות מעמדו המרכזי ביהדות והשפעתו על חגי מדינת ישראל הרישמיים תאריכי לוח השנה העברי אינם משמשים את רוב העם בעניניי היום יום ויותר מתנהלים על פי לוח השנה הלועזי שבינו לבין הלוח העיברי ישנם כמה הבדליים משמעותיים.

אתר שורש מביא מאמר יסוד שמסביר את אופן קביעת התאריכים בלוח העברי על פי המקורות בין הכללים שמופיעים במאמר באתר שורש: קביעת מספר ימי החודש, קביעת החודש הנוסף בשנה מעוברת.

בשונה מהלוח הלועזי שאופן קביעת מספר הימים והחודשים הוא אחר עוד הבדל משמעותי בין הלוחות הוא חישוב זמן היממה בלוח העברי יום מתחיל עם שקיעת החמה ומסתיים בשקיעה בעוד שבלוח הלועזי היום מתחיל בחצות (00:00) ומסתיים בחצות ביום שאחריו

השוני בין שני לוחות השנה ששניהם משמעותיים במעגל השנה גורם במצבים מסויימים לקושי בחישוב תאריכים למי שברוב הזמן מתנהל על פי לוח שנה אחד שברוב המקרים הוא הלוח הלועזי ובמקרים חשובים לו צריך להמיר תאריך אחד במישנהו.

לדוגמא: צאצא לניצול שואה רוצה לברר את התאריך העברי שבו נרצח אחד מקרוביו כדי לאמר קדיש לעילוי נשמתו אבל בידיו יש תיעוד של תאריך הפטירה בתאריך הלועזי ולפי מנהג ישראל צריך לאמר את הקדיש ביום השנה העברי ואותו אדם צריך לחשב כמה עשרות שנים אחורה את התאריך העברי והלועזי שחישוב הימים החודשים והשנים בין שניהם הוא שונה גמרי.

עורכי אתר שורש הפנו אותנו למחשבון המרת תאריכים שחוסך את כל הטירחה בחישוב התאריך בין שני לוחות השנה והחישוב כולל את כל השוני בחישוב התאריך בין שני לוחות השנה.