הסבר על חוק שיקום כלכלי
מערכת שורש כט אדר, תשפג 22/03/2023חוק שיקום כלכלי, הידוע גם בשם חוק חדלון פירעון, בא לעולם בשנת 2019 במטרה לשפר את ההליכים שהיו נהוגים עד כה במקרים של פשיטת רגל
תגיות:פשיטת רגלכלכלהכספים"חוק שיקום כלכלי", הידוע גם בשם חוק חדלון פירעון, בא לעולם בשנת 2019 במטרה לשפר את ההליכים שהיו נהוגים עד כה במקרים של פשיטת רגל.
ממש כמו במצב של פשיטת רגל, מדובר בהליכים המבוצעים בהוצאה לפועל, בבית המשפט ובשיתוף הכונס הרשמי, ואשר עוסקים באנשים ותאגידים שחובותיהם אינם יכולים להיות מוחזרים, וגבוהים יותר מהיקף הנכסים המצויים ברשותם. במאמר הבא יובא הסבר בסיסי וברור לגבי חוק שיקום כלכלי.
הנסיבות שמאחורי חוק שיקום כלכלי
שיקום כלכלי משמעו שאדם שנקלע לחובות, וסובל בשל כך מהליכים בלתי נעימים מול הנושים ובערכאות השונות, יוכל לפתוח דף חדש בחייו הפיננסיים. למעשה, גם הליכי פשיטת הרגל שהיו נהוגים עד לשנת 2019 נועדו לאפשר את פתיחת הדף החדש, רק שהדגש בהם לא הושם על השיקום הכלכלי, אלא על החזר החובות וסיום ההליכים כנגד החייב. הבעיה הייתה, שהליכי פשיטת רגל נטו להיות ממושכים מאוד, וגרמו לחייבים סבל רב לפרקי זמן ארוכים, עם מגבלות ואיסורים למיניהם. בנוסף, גם החייבים נאלצו להתמודד עם בירוקרטיה לא פשוטה, והדרך לקבלת הכספים המגיעים להם או לפחות חלקם, הייתה ארוכה מאוד.
בנסיבות אלו בא לעולם חוק שיקום כלכלי, או חוק חדלות פירעון. יש כמובן קווי דמיון בינו לבין הליכי פשיטת הרגל, אך ההבדל הגדול טמון בקביעת פרק זמן מקסימאלי של כארבע שנים לכל היותר עד לסיום ההליכים. בנוסף, מושם הדגש על פישוט הבירוקרטיה, על השבת חלק גדול ככל הניתן מהחוב לנושים, וכאמור על שיקומו הכלכלי של החייב – למשל באמצעות תוכנית להכשרה כלכלית שהוא חייב לעבור.
אז איך עובדים ההליכים החדשים?
בעיקרון, חוק שיקום כלכלי מבדיל בין חובות גבוהים ונמוכים, כאשר הקו המבדיל ביניהם עומד על כמאה וחמישים אלף ₪ נכון להיום. עם זאת, ההבדל בהליכים בין חובות נמוכים וגבוהים אינו גדול במיוחד, ומתבטא בעיקר בגורם האחראי על הגשת תוכנית השיקום הכלכלית, כמו גם בחומרת האיסורים והמגבלות בהתאם למצבו של החייב.
ההליכים מתחילים בהגשת צו פתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מבית משפט השלום, ואחרי שהצו ניתן מתחילה תקופה המכונה תקופת ביניים. זהו פרק זמן של כשנה שבו מוקפאים ההליכים המשפטיים כנגד החייב, ובה עליו לעמוד בתשלומים חודשיים ומגבלות כמו איסור יציאה מהארץ. את צו התשלומים קובע אדם שנקרא "ממונה" ושאותו ממנה בית משפט השלום או הכונס הרשמי. לאחר שבחן את מצבו הכלכלי של החייב, נקבע צו התשלומים לתקופת הביניים, ובו כאמור יש לעמוד.
כעבור כשנה מסתיימת תקופת הביניים, וקצת לפני סיומה הממונה מגיש תוכנית לשיקום כלכלי. כאמור, מדובר בתוכנית הכוללת הכשרה להתנהלות כלכלית, וכן את סכומי התשלומים והמועדים להחזר, הכספים והנכסים שימומשו מתוך הקופה, מגבלות שיוטלו על החייב, ועוד. לאור תוכנית השיקום יוציא בית משפט השלום צו לשיקום כלכלי שתנאים מחייבים את החייב לאורך שלוש השנים הבאות. עם זאת, ייתכן שבית המשפט יחליט לקצר את התקופה על פי נסיבות המקרה, וכן לפטור את החייב מחלק מחובותיו ו/או להסיר חלק מהמגבלות.



