חפשו עוד תכנים!
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
טיולים ונופשים

יש לנו זמן ללמוד תורה

הרב יניב חניא  יב תמוז, תשעז  06/07/2017

אי אפשר אחרת בדור הזה. אנחנו חייבים את המבט התורני, העליון, ה"חוץ תרבות מערבית", כדי לשרוד רוחנית

תגיות:
לפני חודשים מספר נרעש עולם המדע מכך שנמצאה לכאורה הוכחה לטענתו של איינשטיין שיש אפשרות שיגרמו שינויים במרחב הזמן עצמו בעקבות פעילות בין כוכבים. כלומר- הזמן עצמו יכול להשתנות, להימתח או להתארך (במקצת הכוונה, ממש במקצת) בעקבות יחס הכבידה בין מערכות כוכבים. אולם גם בלי מערכות לייזר מתוחכמות וסופר יקרות אני די בטוח שזה נכון... הזמן והיחס לזמן הם דבר גמיש ומשתנה שיכולים לחול בו שינויים והתארכויות או התכווצויות.

אני, לדוגמא, איש של קביעויות בלימוד ויש לי רשימה די מסודרת של הספקים יומיים שאני משקיע בהם זמן ומאמץ... וממילא מפחד וחושש להוסיף עליהם- כי כל קביעות שמתווספת לרשימה יכולה ל"שבש את מרחב הזמן" היומי שלי לתמיד. אולם לאורך השנים, כשלדוגמא התלבטתי אם להוסיף ירושלמי לרשימה, או דברים אחרים, גיליתי תגלית מדהימה- כמעט כל תוספת שהתווספה למטלות היומיות, תוספות שחלקן הן ללא ספק "מכלות זמן", לא השפיעה בסופו של דבר על הזמן הפנוי שלי, שנשאר אותו דבר. לא מדובר, כמובן, על הימים או אפילו החודשים הראשונים... בתחילה זה מאמץ קשה ומתיש שצריך להמציא לו זמן, אולם עם השנים פתאום אתה מגלה שמרחב הזמן שלך התרחב, כמעט כמו בפיסיקה של איינשטיין... והזמן הפנוי נותר בעינו. לאן נכנס אותו זמן שהוספת? זו שאלה שניתן וצריך לשאול בעולמנו המודרני בעיקר בכיוון ההפוך- איך יתכן שככל ש"יש לנו יותר זמן פנוי בזכות הטכנולוגיה והמכשירים", כך יש לרוב האנשים פחות זמן לעצמם? וכשם שהזמן מצטמצם לו לאדם המודרני, כך הוא גם יכול להתרחב כשממלאים אותו בזמן עסוק. אבל לא, זו לא שיחת מוסר על בזבוז זמן, אלו עובדות מדעיות בדוקות. רוב האנשים העסוקים מאוד מוצאים זמן לרוב הדברים החשובים. ו... גם ההיפך הוא הנכון.

אז בואו נעשה את החשבון. נדמה לי שרוב האנשים בעולם המודרני עובדים לא יותר משבע שעות מעשיות, שמונה על השעון ושבע בפועל. חמישה ימים בשבוע בשלב זה ובהחלט במגמה של ארבעה ימים בשבוע, בזמן הקרוב. כמו כן רובנו ישנים סביב השש שעות, או שבע, כולל ההתארגנויות של לפני ואחרי. כך שלמעשה יש 14 שעות ביממה שתפוסים בעיסוקים חשובים אלו. נוריד שעתיים נוספות לאכילה, מקלחות, ועיסוקים הכרחיים נוספים, ועוד שעתיים לתפילות ומה שסביב להן (הלוואי, כמובן). ונותרו... שש שעות ביממה. שש שעות זה המון זמן, ממש המון. אפילו אם נטען שיש צורך בשלוש שעות של סידורים, יש עדיין שלוש שעות פנויות לגמרי ביום. אני מבטיח וחותם- בשלוש שעות לימוד ביום ניתן לגמור את הש"ס בחמש שנים. ואם לא ש"ס גמרא, אז ש"ס משניות פלוס תנ"ך, שולחן ערוך ועוד... וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון את הימים הפנויים לגמרי, שהרי יש לפחות יומיים כאלה בשבוע. אלו נתונים מדהימים. בעיקר לנוכח העובדה שלכולנו תמיד "אין זמן". למעשה, זה מייתר לחלוטין את נושא התארכות מרחב הזמן שאיתו התחלתי. למה צריך את זה כשיש שלוש שעות פנויות ביום?

אז כמובן, צריך זמן לחתונות, שמחות, שיחה עם המשפחה ואפילו לכדורסל פעם בשבוע (נניח פעמיים- פעם אחת לשחק ופעם אחת לצפות...), ועדיין זה מותיר המון המון זמן. שביום יום פשוט מתבזבז, זורם לאיטו והולך לאיבוד. כמו נוזל חיים שזורם לביוב ללא מטרה.

בואו נהיה מעשיים- שלוש שעות לימוד ביום זה לא ריאלי לרוב האנשים, ולוּ רק בגלל שרובנו לא יכולים להתרכז בשלוש שעות לימוד תורה. אבל גם שעה מרוכזת באמת היא מהפכה של ממש. בשעה ניתן ללמוד שתי משניות, עשר שורות גמרא, חמישה פרקי תהילים יומיים ולהשאיר עוד לעיון. וכמו שאמרנו השעות הללו רק מתרבות מעשור לעשור. ומלבד זאת זה הרי סטרט אפ מדהים- תמלאו את השעות הללו בלימוד תוכן ותראו שהזמן הפנוי (האיכותי, לא זה של רביצה בכורסה) לא זז... הוא נשאר אותו דבר ואפילו מתרבה ומשתבח. במונחי השקעות בסטרט אפ הbreak even, מגיע ממש מהר, אחרי כמה חודשים בלבד והזמן שהשקעת חוזר בגדול.

כמובן שצריכים להתרגל למצב המתמשך של לימוד קבוע, מסודר ויום יומי במשך שנים... זה קשה, אולי הדבר הקשה ביותר, אולם פעמים רבות אחרי שמתחילים ונכנסים לקצב אי אפשר להפסיק. לעניות דעתי מלבד בודדים (קצינים זוטרים בצבא, אולי, או אנשים שעובדים במפעל עופות אחת עשרה שעות ביום), רוב האנשים בעולם המודרני יכולים למצוא בקלות שעתיים ללימוד יומי קבוע. נניח שעה וחצי, וזה עוד הרבה לפני שמקצצים בבשר החי שקשור לניהול הבית והמשפחה... שעה וחצי ביממה בעידן "בעיית הזמן הפנוי" הם בהחלט בהישג יד. כמעט מעבר לפינה. החידוש הוא שבשעה וחצי ביום ההיקף שניתן לרכוש הוא מדהים... אפילו אם נאלץ בדרך לדלג על כמה מסכתות ירושלמי. היעד, הכוונה, היכולת למצוא את הזמן ולהיכנס לקצב שש, הם המחסום האמיתי. לאחר מכן אפשר להמשיך לצעוד לנצח. בתקופה שבה ממוצע החיים הוא שמונים ומשהו שנה זה יכול להספיק לשתי הקפות של התורה שבעל פה המרכזית אפילו אם אתה לא קושר את השיער הארוך לתקרה כדי לא להירדם כמו המהרש"א. יום אחרי יום, שלב אחרי שלב, פסקה נוספת וסעיף נוסף מידי יממה. במבט של עשרים שנה לאחור רואים פתאום את הכמות המצטברת ומקבלים כוח לעשרם שנה נוספות.

כמה וכמה פעמים פנו אלי אנשים עם רעיון מבריק ל"סטרט אפ"- מערכת או אפליקציה בנייד שתדע להגיד לנו מידי יום כמה זמן בילינו מול המסך. נניח עם חלוקה פנימית- כמה זמן אינטרנט, כמה זמן משחקים, סרטונים וכו'. אני מניח שזה רעיון שיצא בסופו של דבר לפועל, אולם מלבד העובדה שמדובר באתגר טכני לא פשוט, ברור שהתוצאות היו מדהימות את כולנו... כולנו מבלים המון המון זמן, בוזזים אותו, ומדידה מדוייקת של הזמן הזה היתה מטילה עלינו אימה אמיתית. ברור לכולם שמדובר על המון שעות מידי יום. (נתון אמיתי מספקי האינטרנט: משתמש ממוצע בנייד מייצר כעשרים אלף שורות מידע ביום לחברת האינטרנט. כלומר ובמילים פשוטות- כל אחד ממוצע מאיתנו עושה כעשרים אלף פעולות ביום מול האינטרנט בלבד. כן. 20000. גם אם כל פעולה כזו גוזלת שניה בלבד... מדובר על חמש שעות ביממה. אז נניח שזה לא שניה, נניח שכל פעולה מייצרת שתי שורות ואז מדובר על חצי שניה. שעתיים וחצי. לעניות דעתי רוב רובם של הרבנים הגדולים שעוסקים בצורכי ציבור מגיעים לפחות שעות לימוד נקיות מאלו ביממה. יש למישהו מושג כמה תורה ניתן ללמוד בשעתיים וחצי? אז כדי להישאר בגבולות המעשיים, בואו נדבר על חלק קטן מהזמן הזה). ללימוד תורה קבוע ובלתי מתפשר יש גם משמעות לימודית והבנתית שאסור לדלג עליה. אלא שבשביל זה חייבים לרכוש כלים שיאפשרו לימוד עצמאי שבמקרים רבים באים רק אחרי שנים ארוכות של התמדה. ולכך צריך להתכונן. הפרוייקטים המסועפים של הדף היומי הם ללא ספק דוגמא ונקודת אור בולטת בדרך הזאת- לימוד שמציב יעד ברור, מנגנוני לימוד שמאפשרים את החלום ומערבים את כולם. אולם זה לא חייב להיות גמרא.
החידוש במשפט אחד? יש לנו זמן. המון. זמן נקי, איכותי שלא בא על חשבון כלום מלבד שטויות. אולי לעיתים הבעיה היא שאנחנו מכירים דווקא את הסיפורים הקיצוניים, על רבנים שגמרו את העין יעקב בין מנה למנה בשבתות או ש"ס משניות בתור לנטילת ידיים. מה שיוצר תמונה של שקידה שהיא בלתי ניתנת להשגה. עזבו את זה, בתור לנטילת ידיים תדברו עם האשה, בין המנות תקראו עלוני שבת... אולם בזמן שבין מנחה לערבית תניחו את הנייד בצד ותלמדו משהו. רבע שעה ביום שבדרך כלל יכולה ללכת לאיבוד בלי לשים לב ושממילא לא מנוצלת לכלום. רבע שעה שיכולה להפוך לשתי משניות יומיות שהן ש"ס בשש שנים. באמת.

אי אפשר אחרת בדור הזה. אנחנו חייבים את המבט התורני, העליון, ה"חוץ תרבות מערבית", כדי לשרוד רוחנית. וזה אפשרי. ואחרי שתוכיחו לעצמכם שזה אפשרי, תגלו את התגלית המדהימה של איינשטיין- הזמן שלכם יתרחב ופתאום תגלו שאתם פנויים בדיוק אותן שעות ביום כמו לפני שהתרגלתם ללימוד. וזה בדיוק, אבל בדיוק, הסימן לכך שהגיע הזמן לדחוף עוד כמה פסקאות וסעיפים למרחב ההתרחבות של הזמן, שיש לו יכולת גמישה להכיל, ל א פחות מאשר אמת כפי שנתנה מסיני.
שורש אימגס
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
שמור מאמר
הגדל /הקטן טקסט
הוסף לקליפבורד
כתבות נוספות
שמן קוקוס- באמת מזיק?ד"ר גיל יוסף שחרתגובתו של ד"ר גיל יוסף שחר (M.D) לגילוי הדעת של איגוד הלב האמריקאי שהמליץ להימנע משמן קוקוס עקב היותו מעלה סיכון למחלות לב
הרב רצון ערוסי נגד מתווה הכותךהרב רצון ערוסיהרב ערוסי מחזק את ההתנגדות למתווה הכותל- הרפורמים נכשלו במלחמה על התבוללות העם היהודי ולכן עליהם קודם כל לאמץ את ערכי היהדות הנאמנה שזו הציונות האמיתית
מד"א- עוברים את הקיץ בשלוםמערכת שורשעם תחילתו של הקיץ ויציאת הילדים לחופש הגדול מפרסם מד"א מדריך מלא להורים על מנת לנקוט את מירב האמצעים למניעת פציעות ופגיעות, כך תשמרו על הילדים בחופשה
שם השולח
תוכן ההודעה