חפשו עוד תכנים!
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
דת ויהדות

ברית הארץ בפרשת ניצבים

הרב בניהו ברונר  כב אלול, תשפ  11/09/2020

מהי ברית הארץ שמופיעה וחשובה כל כך בפרשת ניצבים?

תגיות:
בתחילתה של פרשת ניצבים אנו קוראים על ברית ערבות מואב. הברית הראשונה בין ה' לישראל נכרתה למרגלות הר סיני לפני קרוב לארבעים שנה, רוב הדור שיצא ממצרים כבר אינו בין החיים. דור הבנים עומד להיכנס לארץ ויש צורך לשחזר את מעמד הברית שלא נכח בו בבגרותו (ייתכן שחלקם נכחו בסיני בגיל צעיר).
הברית בערבות מואב אינה שחזור מדויק של ברית סיני, קיימים מספר הבדלים בין הבריתות. ברית סיני הייתה אחרי יציאת מצרים. העם שיצא ממצרים חווה ניסים גלויים, עשר המכות, בקיעת ים סוף. הדיבור האלוהי בהר סיני השתלב במסגרת נסי יציאת מצרים. המוקד של ברית סיני זה הקשר בין ה' לישראל. משה מקים מזבח למרגלות הר סיני, שוחט קרבנות, שם את הדם בכלים גדולים- אגנות, מחצית הדם נזרקת על המזבח ומחצית על העם, ביטוי לברית בין ה' לעם:
וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (שמות כ"ד ו-ח).
ברית סיני מכוונת לחבר את העם הנמצא בארץ לשמים, ההתגלות האלוקית היא מהשמים לארץ. מיד אחרי כריתת הברית משה עולה להר סיני: וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר (כ"ד טו).
המוקד של ברית ערבות מואב הוא בארץ, ובמרכזה הגיבוש של העם סביב המחויבות לברית: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם (דברים כט ט – יא).
כל רבדי העם מתאחדים סביב הברית מראשי העם, הזקנים והשוטרים עד הגרים ועובדי המקדש (יהושע ט'). ההיררכיה הקיימת בדרך כלל בחיי העם נעלמת בכריתת הברית, לפני ה' כולם שווים.
ברית ערבות מואב היא הקמת העם: "לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (יב), אם העם שיצא ממצרים היה נכנס לארץ מיד אחרי מעמד הר סיני , לא היה צורך בברית נוספת, והקמת העם הייתה ביציאת מצרים ובהר סיני, אבל עברו ארבעים שנה, ברית סיני נשארה כתשתית רוחנית שהעם לא עמד בעוצמתה, הלוחות הראשונים נשברו, והעם התעכב במדבר ארבעים שנה, כעת יש הכרח לכרות ברית נוספת, וכאן מוקם העם. ימי המדבר הפכו לתקופת הכנה, עם שחי מעל הטבע, ניזון ומוגן בנס, המעבר מהמדבר לארץ ישראל משמעותו מעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית, וכאן מוקם העם.
ברית זו אינה מיועדת לדור אחד בלבד, הברית שנכרתה בערבות מואב מכוונת לכל הדורות העתידיים: וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת.
כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם: (יג-יד).
הברית מחייבת כל אחד ואחד ומעבר לכך מטילה אחריות על כל אחד על מעשי חברו, ערבות הדדית: הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹות לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (כח). חז"ל נחלקו האם מעשים נסתרים של יחיד מחייבים את העם בכללותו אחרי שיעברו את הירדן או שעל פי פשוטו של מקרא, המעשים הנסתרים הם לה', ואנו אחראים על המעשים הגלויים בלבד, אם אחד חוטא הדבר משפיע על הכלל כולו, כולם עלולים להיענש בגללו.
מרכז הברית הוא העם היושב בארץ, גיבושו ואחדותו הם הבסיס לקיום הברית האלוקית. ברית זו אינה חופפת לברית סיני אלא משלימה אותה. ברית סיני היא מהשמים לארץ, התגלות ישירה של אלוקים, ואילו ברית ערבות מואב פונה מהארץ לשמים, היא ביזמת העם הפונה אל אלוהיו. המשכה של ברית ערבות מואב יהיה למרגלות הר גריזים והר עיבל, משה התחיל בעבר הירדן המזרחי ויהושע יחתום ממערב לירדן, במרכז הארץ בשכם.
ברית סיני כללה פרטים רבים, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, נושאים משפטיים ונושאים הנוגעים להתנהגותו של הפרט, ואילו ברית ערבות מואב עוסקת בבסיס של ייחוד השם, איסור עבודה זרה. ההתמודדות המסובכת שעומדת בפני העם העובר את הירדן היא המגע עם התרבות הכנענית שפעלה בארץ דורות רבים, ובהמשך יבוא של תרבויות זרות. אם העם יצליח בהתמודדות הזו, יהיה בסיס לקיום שאר מצוות התורה. בפועל אנו קוראים בספרי המקרא על תקופות ארוכות שהעם לא עמד במשימה זו, במיוחד בימי בית המקדש הראשון. בימי המקדש השני העם לא הצליח לשמור על אחדותו, והמקדש נחרב על פי הגדרת חז"ל בגלל "שנאת חנם".
עבודת אל- אחד- מונותאיזם עשויה להבטיח גיבוש ואחדות, פגאניות היא רב גונית, פלורליסטית, והיא מתכונת להתפוררות חברתית פנימית. בית ראשון אופיין בעיקר בפגאניות שגרמה לפירוד בעם, תקופה ארוכה העם היה מחולק לשבטים ללא שלטון מרכזי, ולאחר ימי שלמה היו שתי ממלכות שפעלו במקביל, ממלכת יהודה וממלכת ישראל. לעומת זאת בימי בית שני הפגאניות לא בלטה אבל הפירוד גרם להתפוררות פנימית, שהביאה לחורבנו.
שני רכיבים אלו צריכים להיות נר לרגלינו בימי הבית השלישי. שמירה על זהות יהודית אוטנטית ובמקביל וכבסיס שמירה על גיבוש ואחדות.
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
שמור מאמר
הגדל /הקטן טקסט
הוסף לקליפבורד
כתבות נוספות
אז מתי יוצאת החתונה בתאריך העברי?מערכת שורשכלי נח להמרת תאריך עברי ולועזי, בקלי קלות
רוצים ליצור ולהפיק לוח שנה משפחתי או עסקי?מערכת שורשאתר שורש מציע מערכת לחישוב תאריכי וזמני היום לצורך בניית לוחות שנה...
וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּהרב בניהו ברונרדבר תורה לפרשת מטות מסעי- איך אפשר להחניף את הארץ?
שם השולח
תוכן ההודעה