חפשו עוד תכנים!
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
דת ויהדות

קטורת עוצרת מגיפה

הרב בניהו ברונר  כז סיוון, תשפ  19/06/2020

הקטורת מבטלת ארס הנחש הקדמוני, הנחש גרם לפירוד בין האדם לבוראו, והקטורת מחזירה את החיבור

תגיות:
פרשת קורח עוסקת במחלוקת קורח ועדתו שחלקו על הנהגתם של משה ואהרן. אל קורח הצטרפו דתן ואבירם בני שבט ראובן בכור ישראל, הטוען אל ההנהגה מכוח היותו בכור, ועוד מאתיים וחמישים איש שחפצו לשרת בקודש מכוח רצונם להתעלות רוחנית. המחלוקת הסתיימה בהתגלות אלוקית שאישרה את מנהיגותם של משה ואהרן, וקורח ועדתו נבלעו באדמה שפצתה את פיה.
העם שחזה באירוע המזעזע מאשים את משה ואהרן בהריגת החולקים עליהם: "וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'" (במדבר י"ז ו'). תגובת ה' לעלילה זו קשה ביותר, מתחילה מגיפה בעם. משה נזעק לעזרת העם ושולח את אחיו אהרן למשימה:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה' הֵחֵל הַנָּגֶף. וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם. וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה: וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל דְּבַר קֹרַח. וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה (י"ז יא-טו).
הקטורת עשויה ממיני בשמים, אהרן לקח גחלים מעל המזבח, שם עליהם את הקטורת, והעלה את הקטורת בין המתים לחיים, ובכך נעצרה המגיפה. על פי זה נהגו בקהילות ישראל לקרוא פרשת הקטורת בזמן מגיפה במקום הקטרת קטורת.
מה מיוחד בקטורת?
במשכן ובבית המקדש מקריבים קרבנות על המזבח העומד בחצר. קרבנות ציבור קבועים מידי יום, תמיד של שחר ותמיד של הערביים, כנגדם אנו מתפללים תפילת שחרית ותפילת מנחה. בנוסף לקרבנות הציבור היו מקטירים קטורת בשחר וקטורת בין הערביים, ולכן נהגו לקרוא פרשת הקטורת בשחרית ובמנחה. בקטורת יש אחד עשר מיני בשמים. הם מחוברים יחדיו.
הקרבנות מוקרבים מבהמות שחוטות, הדם הוא הרכיב המרכזי בהקרבת הקרבן הוא הגורם המכפר. הדם מסמל את מידת הדין, והקרבנות מכפרים על חטאי הציבור. גם יחיד הזקוק לכפרה מביא קרבן ודמו נזרק על גבי המזבח.
לעומת זאת הקטרת הבנויה מעשן המדיף ריח טוב למרחקים: "עזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח קטורת, כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח קטורת" (יומא ל"ט:). קטורת לשון קשר, קטר בארמית קשר. מסמלת את מידת הרחמים המכהה את הדינים הקשים ביותר, ולכן הקטורת מובאת על גבי המזבח הפנימי בתוך ההיכל. המקום הפנימי המסוגל להכהות את הדינים הקשים. בימי הדין אנו מבקשים רחמים, כיוון שאיננו בטוחים שנוכל לעמוד בדין. הקטורת תחבר חיבור רוחני את כל חלקי העם, ותעצור את המגיפה. לכן הכהן הגדול ביום הכיפורים היה מקטיר קטורת בקדש הקדשים ובכך מחבר את כלל העם לאביהם שבשמיים.
מגיפה מגיעה בגלל פירוד בתוך העם. המגיפה הגיעה מיד אחרי מחלוקת קורח ועדתו. בספר שמואל מגיעה מגיפה לעם בעקבות המפקד שדוד עורך לעם בניגוד להסתייגות התורה מפעולה זו. מפקד מפגין עצמה פיזית שדרך כלל עלולה לעמוד מול חיבור רוחני. אם עושים מפקד לצורך מסוים לא פוקדים בצורה ישירה. המלאך המשחית בימי דוד עומד מעל מקום המקדש בהר הבית, שהיה ברשותו של ארונה היבוסי. העם הזניח את מקום המקדש, עובדה המראה חוסר מכנה משותף.
הפירוד הראשון בעולם קרה בחטא אדם ראשון. הנחש פיתה את חווה לאכול מעץ הדעת והיא נתנה לאישה, ובעקבות כך גורשו מגן עדן ונגזרה מיתה על המין האנושי. שאלו את רבי יוסף חיים מבגדד הידוע כ"בן איש חי" ( על שם ספרו) בשו"ת תורה לשמה סימן שס"ו שיבאר מדרש פליאה: "שאלו התלמידים את רבי מנין שהקטורת מבטל ארס הנחש הקדמוני אמר להם ראו מה שפירש לכם הכתוב בין השנים לחמשה הסתומים אמרו לו רבי ולמה פירש עוד אחד אמר להם לפי שהוא עליון מן הכל וסימן לדבר אחרון אחרון חביב", ענה להם הרב, שסממני הקטורת לא מופיעים במפורש בתורה אלא בדברי חז"ל, מה שמופיע בתורה זה הפסוק: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה" (שמות ל' לד). פעמיים "סמים" רומז לשבעה סממנים, נטף, שחלת וחלבנה ראשי תיבות "נחש", זו תשובתו של רבי לתלמידיו, הקטורת מבטלת ארס הנחש הקדמוני, הנחש גרם לפירוד בין האדם לבוראו, והקטורת מחזירה את החיבור. הלבונה רומזת למדרגה גבוהה הנמצאת מעל האדם, הצבע הלבן הרמוז בשם "לבונה" מסמל אור עליון. במקדש היו משתמשים בלבונה לקטורת וגם בהקרבת מנחה ובלחם הפנים. הדבר מעיד על חשיבותה.
פירוד נובע מתפיסה גשמית וחיבור מבוסס על תפיסה מאחדת. לכל בני האדם שורש אחד. הכפר הגלובלי בו חיינו עד עידן הקורונה הביא לפיזור פיזי ברחבי העולם ופיזור הדעת. ייתכן ותקופה זו תביא בכנפיה התכנסות שתיצור מערכות של חיבורים פנימיים בין אדם למשפחתו לחברתו לעמו ולארצו.
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
שמור מאמר
הגדל /הקטן טקסט
הוסף לקליפבורד
כתבות נוספות
יהדות במבט של המדעמערכת שורשסדרת סרטונים חדשה באתר שורש- יהדות במבט מדעי...
חדש באתר שורש- משחקי טריוויה בנושאי יהדות שוניםמערכת שורשכמה הידע שלכם ביהדות? משחקי טריוויה ברמות שונות באתר האינטרנט של שורש
היום השמיני- החיבור למקור החייםהרב בניהו ברונרביום השמיני נחנך המשכן אחרי שבעת ימי המילואים בהם משה תרגל את אהרן ובניו בעבודת המשכן...
שם השולח
תוכן ההודעה