חפשו עוד תכנים!
תכנים|שו"ת ברשת|מוצרים 
 
דת ויהדות

היום השמיני- החיבור למקור החיים

הרב בניהו ברונר  כג ניסן, תשפ  17/04/2020

ביום השמיני נחנך המשכן אחרי שבעת ימי המילואים בהם משה תרגל את אהרן ובניו בעבודת המשכן...

תגיות:
ביום השמיני נחנך המשכן אחרי שבעת ימי המילואים בהם משה תרגל את אהרן ובניו בעבודת המשכן. היום השמיני על פי מסורת חז"ל היה בראש חודש ניסן: "החודש הזה לכם הוא ראש חודשים" בשנה השנייה אחרי יציאת מצרים. מיזם הקמת המשכן התחיל למחרת יום הכיפורים אחרי שמשה ירד עם הלוחות השניים מהר סיני ונמשך כמעט חצי שנה. ראש חודש ניסן מסמן התחדשות ופריחה, חנוכת המשכן משמעותה קיבוע השראת שכינה בתוך מחנה ישראל. בני ישראל חוו השראת שכינה במעמד הר סיני, זה היה אירוע חד פעמי, הקמת המשכן תמשיך את האירוע בצורה קבועה. המשכן שהיה במדבר במבנה יביל וארעי עתיד להיקבע בבית המקדש אחרי שיעברו את הירדן ויתנחלו בארץ.
באירוע הנשגב של חנוכת המשכן קרה אסון. בני אהרן נדב ואביהוא הקריבו אש זרה ללא צווי מפורש, יצאה אש והם נשרפו. אהרן אביהם ושני אחיהם הנותרים אלעזר ואיתמר נוכחים במשכן כשהדבר קורה. האירוע גרם לזעזוע קשה לכל העם העומד סביבות המשכן וחווה גילוי שכינה נדיר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (ויקרא ט' כד).
המספר שמונה ביהדות מסמל מדרגה רוחנית על- טבעית. המספר שש מבטא את העולם הארצי הבנוי מארבע רוחות השמיים למעלה ולמטה. המספר שבע מסמל שלמות רוחנית בתוך העולם הארצי, נקודה רוחנית פנימית. העולם על פי המקרא נברא בששה ימים והשבת משלימה את הבריאה הארצית. ברית המילה הנעשית ביום השמיני, מהווה ביטוי לשאר הרוח של האדם. מדרגה על-טבעית. המשכן מבטא חיבור של שמים וארץ, המבנה בארץ וראשו בשמיים וכך עתיד להיות בית המקדש, ולכן ראוי שייחנך ביום השמיני. שלמה מסיים את בנין המקדש הראשון בחודש השמיני הוא חודש מרחשוון אחרי שבע שנות עבודה: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים" (מלכים א' ו' לח).
האסון שפקד את משפחת אהרן היה אמור להפסיק את האירוע של חנוכת המשכן שהרי אהרן שיכל שניים מארבעת בניו, בניו איבדו שני אחים. בהלכה היהודית יש מושג שנקרא "אונן" קרוב משפחה לפני קבורת קרובו פטור מכל המצוות ואמור לעסוק בהכנות להלוויה ולקבורה של קרובו, אחרי הקבורה מתחילה אבלות שבעה ימים. ולמרות זאת משה מצווה על אהרן ובניו צווי מפתיע: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻותוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצוף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה' " (י' ו).
משה דואג להמשך האירוע של חנוכת המשכן ומצווה על קרובי המתים: "ראשיכם אל תפרעו" הפירוש המקובל אל תסתפרו ותתגלחו, לגדל פרע הכוונה לא להסתפר. פירוש נוסף הכוונה לשיער מגולה. מנהגם של האבלים היה לחלוץ מנעליהם ולהסיר כיסוי ראשם, ולכן כשנאסר על יחזקאל להתאבל נאמר לו: "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ"(כ"ד יז), הפירוש הידוע שכוונת הפסוק לתפילין, אבל ביום הראשון לאבלותו פטור מתפילין אבל הרד"ק (רבי דוד קמחי 1160- 1235 פרובנס) מפרש: "אבל חייב בפריעת הראש שהוא הסרת מגבעתו או סודרו מעל ראשו וישב בגלוי הראש ממגבעתו ויעטוף בסודרו בעטיפת השפה עם הראש שהוא סימן לאבלות", ואם כך גם כאן ציווי משה לבני אהרן הוא שלא יסירו את המצנפת או המגבעות מעל ראשיהם. פירוש זה יותר מסתבר שהרי תספורת אינה דבר יום יומי ואילו הסרת המגבעת זו פעולה שאבל היה עושה מיד בתחילת אבלותו. לא רק אבל מסיר את כיסוי ראשו אלא גם המצורע הטמא שיוצא מחוץ למחנה: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ ....וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" (ויקרא י"ג מה).
במבט ראשון נראה שהציווי על אהרן ובניו שלא להתאבל קשה מנשוא, כיצד ניתן להמשיך לתפקד בעת אסון כה נורא? נראה שמשה רוצה להעביר מסר עמוק דרך הנחייה זו לאהרן ובניו. ראשית אתם שליחי ציבור, המוות שייך לפרטים, ציבור לא מת, עם ישראל חי גם כשיהודים רבים שילמו בחייהם. קרבן ציבור בבית המקדש מוקרב גם אם רוב העם טמאי מתים בניגוד לאדם פרטי שטמא ומנוע מלהקריב קרבן. שליח הציבור אינו אדם פרטי, חייו הפרטיים נדחים מפני שליחותו הציבורית גם אם הדבר כרוך בקשיים עצומים. שנית, בית המקדש הוא מקור החיים, זה המקום שממנו נברא העולם, אבן השתייה שממנה הושתת העולם, ומקום המזבח שמעפרו נוצר האדם. במקום הזה לא מתאבלים על מתים, ויודעים שהמוות הוא אשליה אנושית, שהרי יש עולם הבא: "המוות הוא חזיון שווא, טומאתו היא שיקרו, מה שבני אדם קוראים מות הרי הוא רק תגבורת החיים ותעצומתם. ומתוך השקיעה התהומית בקטנות, אשר יצר לב האדם השקיע אותו בה, הרי הוא מצייר את תגבורת החיים הזאת בצורה מדאיבה וחשוכה, שהוא קוראה מות" (הראי"ה קוק – אורות הקודש ח"ב עמ' שפ).
הכוהנים מנועים מלהיטמא למתים מלבד שבעה קרובים, וכהן גדול לא נטמא גם לקרובי משפחתו. ביום חנוכת המשכן אהרן ובניו היו במדרגת כוהנים גדולים. הכוהנים מבטאים את המסר של החיבור לחיים במקורם, ולכן הם מתרחקים מכל קשר למוות.
המים מבטאים טהרה, ולכן טמא טובל במים ונטהר מטומאתו. בהמשך הפרשה מובאים דיני טומאה וטהרה ובתוכם הפסוק: "אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵוה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר" (י"א לו). שלשה נביאים, יואל, יחזקאל וזכריה מנבאים על מים חיים שיצאו מבית המקדש בזמן הגאולה, משל לשפע של חיים.
השנה זכינו לשנה ברוכה בגשמים, סימן לתגבורת חיים המגיעה לעולם, כדאי להתבונן על השפע הרב ולא רק על הקשיים הזמניים שאנו חווים. מעט אור דוחה הרבה חושך ובוודאי הרבה אור.
הדפס את המאמר
המלץ לחבר
שמור מאמר
הגדל /הקטן טקסט
הוסף לקליפבורד
כתבות נוספות
ההצלחה ב- SEO נשענת מאוד על מילות המפתח שאליהן בחרתם למקדמערכת שורשגישה חדשנית לבחירת מילות חיפוש, שתעזור לכם בתהליך הSEO שלכם...
3 טיפים לאוירה מושלמת בארוע שלכםמערכת שורשהחותמת שלכם זה ארוע שמרגיש טוב ונראה טוב
הבידוד של אהרון ובניוהרב בניהו ברורנרדרשת שבת הגדול של הרב בניהו ברונר, רב הגרעין בצפת
שם השולח
תוכן ההודעה